2024-2023
גוף מממן: המרכז למחקרי סביבה וקיימות, האוניברסיטה הפתוחה
חוקרים: אור אלכסנדרוביץ', דניאל רוזנברג, דויד פרלמוטר
תחבורה ציבורית נגישה וזמינה נתפסת היום כמרכיב חיוני בהבטחת איכות חיים עירונית וכאחד היעדים המרכזיים בכל חזון קיימות עירוני. עם זאת, נגישות לתחבורה ציבורית מוצגת פעמים רבות כתלויה בעיקר במרחק הרגלי שבין נקודות המוצא של הנוסעים ותחנות ההסעה ובנוחות השימוש בתשתית הפיזית להליכה, תוך התעלמות מפתיעה מהצורך להבטיח נוחות אקלימית בדרכי הגישה הרגליות לתחנות. מחקר זה בא לתת מענה ראשוני לפער זה על ידי פיתוח שיטה לתיעדוף שיפור הנגישות האקלימית של תחנות הסעה היכולה, בין השאר, לשמש גורמי תכנון עירוניים בהכנת תוכניות אסטרטגיות להצללה ולייעור עירוני. מדדי התיעדוף שפיתחנו מבוססים על כימות הפער שבין עוצמת השימוש בתחנות לדרגת החשיפה לשמש במסלולים הרגליים המובילים אליהן. המחקר התמקד בשלוש ערים מרכזיות בישראל: תל אביב-יפו, חיפה ובאר שבע, וכן בעיר נתיבות.
המחקר כלל ניתוח והצלבה של שני מאגרי נתונים עיקריים: מאגר נתוני תיקוף כרטיסי נסיעה בעלייה לתחבורה ציבורית שמנגיש משרד התחבורה לציבור, ומפות צל ברחובות ובאזורים סטטיסטיים של ארבע הערים שבהן התמקד המחקר. ממאגר נתוני התיקוף ניתן היה ללמוד על מגמות יומיות ועונתיות בנסיעה בתחבורה הציבורית בכל עיר, ולצד זאת גם לחשב עבור כל תחנת הסעה את מספר הנוסעים הממוצע שעבר בה במהלך שעות היום בעונה החמה. מפות הצל איפשרו לנו לחשב את רמת ההצללה בעונה החמה בדרך לכל תחנה או ברחובות באזורים שונים בעיר. באמצעות שני מאגרי נתונים אלה, חישבנו מדד חדש, מדד תיעדוף ההצללה, שכימת את מידת החשיבות של תוספת הצללה ברחובות כתוצר של מצב ההצללה הממוצע ורמת השימוש בתחבורה הציבורית בשעות היום.
במחקר זה אנו מציגים שני מדדי תיעדוף הצללה: האחד, ברזולוציה של תחנת הסעה בודדת, מבוסס על ניתוח מצב ההצללה בגישה רגלית לכל תחנת הסעה ועל כמות הנוסעים מאותה תחנה; האחר, ברזולוציה נמוכה בהרבה של אזור סטטיסטי, מבוסס על ניתוח מצב ההצללה וכמות הנוסעים הממוצעת בכל התחנות באזור סטטיסטי מסוים. מבין השניים, מדד תיעדוף ההצללה בתחנות הוא מדד ממוקד, עשיר ומפורט יותר מבחינה גאוגרפית, אולם לצורך חישובו נדרשות פעולות מורכבות יותר. מניתוח תוצאות המיפוי של מדד תיעדוף ההצללה בתחנות ובאזורים סטטיסטיים אפשר לקבוע כי שימוש במדד המורכב יותר לחישוב )תיעדוף הצללה בתחנות( מניב תוצאות מדויקות יותר מבחינה מרחבית, כולל הבלטת מרכזי פעילות משניים שלא זוכים להבלטה בניתוח על פי אזורים סטטיסטיים. מנגד, כל אחד משני המדדים מוביל למסקנה כי בכל עיר שניתחנו יש להקדים ולמקד את פעולות הצללה באזורים הגובלים ברוב תחנות הרכבת העירוניות, ומבחינה זו ניתן להסתמך גם על מדד תיעדוף ההצללה באזורים סטטיסטיים כדי להגדיר אזורים של עדיפות גבוהה להצללה ביחס לכל שטח העיר.
חישוב מדדי תיעדוף ההצללה בארבע הערים שבחנו במחקר איפשר לחשוף הבדלים ניכרים בין הערים, הן ברמת השימוש בתחנות הסעה שונות בעיר והן בתנאי ההצללה בגישה לתחנות, ולאתר נקודות תורפה מרכזיות בנגישות האקלימית לתחנות הסעה בכל עיר. הבדלים אלה מדגישים את חשיבות המיפוי הפרטני של תנאי ההצללה ושיעורי הנוסעים בכל עיר בטרם החלטה על פעולות לתוספת הצללה במרחב העירוני. המיפוי שהופק במהלך המחקר מאפשר לקבוע כי השיטה שאנו מציגים כאן ניתנת ליישום קל יחסית בקנה מידה רחב בכל הערים בארץ לצורך תיעדוף ברור של רחובות ואזורים שבהן נדרשות פעולות הצללה. ביישום נרחב של שיטה זו גם בערים נוספות, היא עשויה לאפשר למקבלי החלטות ולמתכננים לאתר נקודות תורפה חזרתיות בנגישות האקלימית של תחבורה ציבורית בכל רחבי הארץ, וכן לבצע בחינה השוואתית של רמת הנגישות האקלימית של תחבורה ציבורית בין ערים שונות. בהצלבה עם מדדים חברתיים־כלכליים מרחביים, המדדים שפותחו בעבודה זו עשויים גם לסייע בחשיפת פערים בנגישות האקלימית של תחבורה ציבורית שמשפיעים במיוחד על נגישותן של אוכלוסיות מוחלשות למשאב ציבורי זה.
לקריאת דו"ח המחקר המלא ליחצו כאן.